בחרו את בורר הסביבה של proxy-agent או callback משלכם

לקריאת HTTPS בצד Express שמשתמשת במדיניות ה-proxy של הסביבה:

import https from 'node:https';
import { ProxyAgent } from 'proxy-agent';

const agent = new ProxyAgent();
const request = https.get('https://service.example/data', { agent }, response => {
  console.log(response.statusCode);
  response.resume();
});
request.on('error', error => console.error(error.message));

הבנאי הנוכחי של ProxyAgent מקבל אובייקט אפשרויות. ללא עקיפה הוא קורא את מדיניות הסביבה הנתמכת דרך proxy-from-env ובוחר את הסוכן ברמה נמוכה יותר עבור ה-URL.

למסלול קבוע בבעלות האפליקציה, החליפו את הבחירה דרך אובייקט האפשרויות הזה:

new ProxyAgent({ getProxyForUrl: () => proxyUrl })

callback קבוע אינו מיישם את החלטות ה-NO_PROXY של סביבת ברירת המחדל. יישמו את החריגים הישירים הנדרשים בבורר שלכם כאשר אתם מחליפים אותו.

לקריאה מורשית לשירות ציבורי, רשימת הפרוקסי החינמיים מספקת מועמדים ל-proxyUrl; בחרו פרוטוקול שהסוכן תומך בו. הסכימה של כתובת ה-proxy המוחזרת מציינת את פרוטוקול המתווך; https.get עדיין מציין את השירות האמיתי. שמרו את הסוכן לעומס העבודה שלו והשמידו אותו בעת הכיבוי.

מאזין ה-Express מקבל בקשות נכנסות ואינו מגדיר את החיבור היוצא הזה. fetch מבוסס Undici משתמש גם בקלט תעבורה אחר: fetch של Undici עם ProxyAgent מקבל dispatcher, תוך שימוש במהדורת חבילה תואמת ל-runtime של Node.