התוכנית עולה, אבל המסוף אומר שלא ניתן היה לטעון מראש ספריית proxychains. התייחסו לכך כאל שלב הגדרה שנכשל, ולא כאזהרה בלתי מזיקה שאפשר להתעלם ממנה בעת בדיקת כתובת ה-IP היוצאת.

Proxychains-ng נשען על ספרייה טעונה כדי ליירט קריאות רלוונטיות. אם הספרייה חסרה, אינה תואמת או אינה טעונה בתהליך, התוכנית יכולה לרוץ בלי היירוט שציפיתם לו.

התאמת הספרייה לתהליך

בדקו את מיקום הספרייה בפועל ואת ארכיטקטורת הקובץ ההרצה. תשובה ישנה שמקבעת נתיב 32 סיביות אינה תיקון כללי לתוכנית 64 סיביות. אל תוסיפו הגדרת טעינה מוקדמת שלא אומתה באופן גלובלי לכל הפעלת shell.

המדריך של הטוען הדינמי ב-Linux מסביר את חיפוש הספריות ואת מגבלות ההרצה המאובטחת. בנסיבות מסוימות של הפעלת תהליך מתעלמים מהגדרות טעינה מוקדמת או מגבילים אותן במכוון. גם קובץ הרצה סטטי לא נעשה ניתן ליירוט דינמי רק מפני שהוגדר משתנה סביבה.

ה-README של הפרויקט מתעד את המודל הנתמך של העטיפה. אפליקציות עם מימוש רשת משלהן, תהליכי עזר נפרדים או מופעים שכבר פועלים עלולות להכניס מגבלות אחרות גם כשהספרייה הראשונית נטענת.

הגדרת פרוקסי מקורית בתוך האפליקציה יכולה להיות אפשרות ברורה יותר כשהיא זמינה. היא משתמשת בממשק הרשת המיועד של האפליקציה במקום להניח שכל חיבור יכול להיתפס מבחוץ.

כשהגדרת העטיפה נכשלת, עצרו וזהו מה הופעל בפועל. מצב היציאה של תהליך לבדו יכול להראות שהאפליקציה רצה, ולא שהתעבורה שלה עברה בפרוקסי. שמרו על טעינת הספרייה, הקריאות המיורטות והחיבור היוצא שנצפה כראיות נפרדות.

מאמרים קשורים