import { createClient } from 'contentful';
import { HttpsProxyAgent } from 'https-proxy-agent';

const agent = new HttpsProxyAgent('http://proxy.example:8080');
const client = createClient({
  space: spaceId,
  accessToken,
  adapter: 'http',
  httpsAgent: agent,
  proxy: false,
});

השתמשו ב-spaceId/accessToken הקיימים ובקליינט הזה לפעולות Delivery API. ההנחה היא שהתלויות כבר זמינות. עבור בקשות Delivery API ציבוריות מותרות דרך מתווך ציבורי, רשימת פרוקסי ה-HTTP מספקת מועמדים לכתובת פרוקסי ה-HTTP של הסוכן.

ברירת המחדל של ה-API משתמשת ב-HTTPS ובוחרת את httpsAgent. הסוכן הזה יכול להגיע למאזין פרוקסי HTTP ולקבוע CONNECT. proxy:false מונע מ-Axios להוסיף בחירת פרוקסי נוספת.

מתאם ה-Node http המפורש חשוב: רשת הדפדפן ומתאמים אחרים אינם מקבלים מסלול שקע Node מהשדות האלה. החזיקו את הסוכן לאורך עבודת הקליינט ושחררו אותו כשהבקשות מסתיימות בכיבוי.

מאמרים קשורים