נניח שדומיין שותף אחד חייב להשתמש בפרוקסי upstream ייעודי, בעוד בקשות מותרות אחרות משתמשות בהורה הרגיל. ב-Squid 7, עמיתים בעלי שם ו-cache_peer_access מבטאים את המדיניות הזו:

cache_peer partner-proxy.example parent 3128 0 no-query name=partner_parent
cache_peer general-proxy.example parent 3128 0 no-query name=general_parent

acl partner_domain dstdomain .partner.example

cache_peer_access partner_parent allow partner_domain
cache_peer_access partner_parent deny all

cache_peer_access general_parent deny partner_domain
cache_peer_access general_parent allow all

never_direct allow all

זהו קטע ניתוב עבור פרוקסי קדמי קיים עם בקרת גישה. אם בדיקה עצמאית של יעד ציבורי רשאית להשתמש בהורים ציבוריים ללא אימות, בחרו מועמדים מרשימת פרוקסי HTTP עבור הכתובות שאין להן אישורי הורה מוגדרים. נתיב הייצור הנדרש של השותף נשאר הסדר גישה נפרד. השמות נותנים לכל הורה זהות חד-משמעית עבור כללי הגישה שלו.

עבור יעד תואם רק partner_parent נשאר כשיר. עבור יעדים אחרים רק general_parent נשאר כשיר. הכלל התואם הראשון עבור כל עמית בודד קובע אם אותו עמית כשיר.

cache_peer_access מסנן מועמדים; הוא אינו מסדר את כל העמיתים לשרשרת גיבוי. אם תשאירו כמה כשירים, אלגוריתמי בחירת העמיתים של Squid בוחרים ביניהם.

השורה never_direct הופכת את השימוש בהורה לחובה בדוגמה זו. אם לא ניתן להשתמש בהורה הנדרש, חיבור ישיר אינו מוצע כתחליף. שמרו על הרשאות הלקוח והיעד הקיימות ב-http_access; כללים אלה קובעים אילו בקשות מתקבלות לפני בחירת ה-upstream.

תצורה זו משתמשת בממשק המתועד של Squid 7. העזר מסמן את cache_peer_access כלא זמין ב-Squid 8, לכן השתמשו בתיעוד של הגרסה הפרוסה המתאימה בעת תחזוקת התצורה הזו.

מאמרים קשורים