הורדה דרך פרוקסי עם משימת get של Ant

משימת get של Ant משתמשת בתצורת הרשת של ה-JVM שמריץ את Ant. אפשר להגדיר פרוקסי לפני ההורדה עם setproxy:

<target name="download">
  <setproxy proxyhost="proxy.example.net"
            proxyport="8080"
            nonproxyhosts="localhost|127.*|*.internal.example.net"/>
  <get src="https://downloads.example.net/tool.zip"
       dest="tool.zip"/>
</target>

השמות והפורט הם דוגמאות. לבקשת חפץ ציבורי שמותר לה להשתמש בפרוקסים ציבוריים, קחו נקודת קצה HTTP מרשימת פרוקסי HTTP. רשימת העקיפה משתמשת בקווים אנכיים, לא בפסיקים. כללו רק יעדים שאמורים לעבור ישירות; הורדה פנימית שמועברת דרך פרוקסי חיצוני עלולה להיכשל גם כשהפרוקסי עובד כראוי.

הסדר חשוב. שימו את משימת הפרוקסי לפני פעולת get, בין אם באותו יעד ובין ביעד מקדים. הגדרה לאחר תחילת ההורדה אינה יכולה לשנות את החיבור הזה.

ישנן שתי התחברויות אפשריות. המאפיינים proxyuser ו-proxypassword של setproxy נוגעים למתווך. המאפיינים username ו-password של get נוגעים לשרת ההורדה. מסירת חשבון הפרוקסי ל-get אינה הופכת אותו לאימות פרוקסי. התמיכה והמגבלות של האימות תלויות גם ב-JDK ובמנגנון שהפרוקסי דורש.

להגדרה יש היקף JVM. היא מתאימה למשימות Ant שמשתמשות בנתיב הרשת הזה, אך אינה מגדירה כל תוכנית חיצונית שהבנייה מפעילה. היא עשויה להשפיע גם על משימות רשת מאוחרות יותר באותו תהליך Ant. שמרו נקודות קצה וסודות ייחודיים לאתר בתצורה המקומית של הבנייה, במקום להטמיע חשבון של מפתח אחד ביעד משותף.

אם מערכת ההפעלה כבר מספקת את המסלול הרצוי, Ant מתעד גם -autoproxy לגילוי מערכת ההפעלה בסביבות Java נתמכות. זהו מקור חלופי לתצורת ניתוב. עבור בנייה שזקוקה לנקודת קצה מפורשת, המשימה שלמעלה הופכת את המסלול הנבחר ואת תזמונו לגלויים.