macOS שומר על הגדרת SOCKS לאחר סיום מנהרת ה-SSH
שחזרו את תצורת ה-proxy הקודמת של שירות הרשת כאשר מאזין ה-SSH SOCKS המקומי אינו פועל עוד.
להעברה דינמית של SSH ולהגדרת proxy ב-macOS יש תוחלת חיים שונה. תהליך ה-SSH מספק את מאזין ה-SOCKS המקומי; שירות הרשת שומר את הכתובת שהאפליקציות המשתתפות אמורות להשתמש בה.
לדוגמה, זה מחזיק מאזין SOCKS על loopback בחזית:
ssh -N -D 127.0.0.1:1080 [email protected]אם שירות הרשת הנבחר ב-macOS מוגדר להשתמש ב-SOCKS בכתובת 127.0.0.1:1080, אפליקציות שמשתמשות בהגדרה זו תלויות במאזין. כשתהליך ה-SSH מסתיים, המאזין נעלם. SSH אינו משחזר אוטומטית את ערכי ה-proxy הקודמים של שירות הרשת.
פתחו פרטים ← פרוקסי של שירות הרשת הפעיל בהגדרות המערכת ← רשת. שחזרו את הגדרת ה-SOCKS שתועדה לפני הפעלת המנהרה. אם SOCKS היה כבוי קודם, כבו אותו שוב; אם כבר הוגדר proxy אחר, שחזרו את הכתובת, היציאה ומצב ההפעלה שלו.
השתמשו באותו שירות כשאתם בודקים את התוצאה. ל-Wi-Fi ול-Ethernet יכולות להיות הגדרות proxy שונות, ואפליקציה עם תצורת proxy משלה זקוקה לשינוי מתאים משלה. פקודת shell שמוצבת אחרי ssh היא פעולת ניקוי נפרדת, לכן אל תראו ברצף יציאה רגיל ערובה לכך שכל הפעלה שנקטעה משחזרת את המצב המקורי.