מדוע שינוי DNS אינו יכול להגדיר פרוקסי SOCKS
מסביר מדוע הפניית שם מארח של אתר לשרת SOCKS אינה גורמת לדפדפן שאינו מוגדר להשתמש בפרוקסי.
שינוי תשובת DNS משנה רק את הכתובת שאליה הדפדפן מתחבר. הוא אינו משנה את הפרוטוקול שבו הדפדפן מדבר לאחר שהגיע לשם.
בביקור בכתובת HTTP רגילה הדפדפן שולח HTTP. בביקור בכתובת HTTPS הוא מתחיל TLS עבור אותו אתר. אך שרת SOCKS5 מצפה תחילה למשא ומתן משלו: בחירת שיטה, אימות כלשהו ובקשה שמציינת את היעד. דפדפן שאינו מוגדר אינו שולח מאומה מזה.
זה מסביר מדוע מאזין Dante נגיש עשוי לסגור חיבור מיד לאחר שינוי DNS. השירות עשוי להיות תקין; הבתים הנכנסים שייכים לפרוטוקול הלא נכון. העברת המאזין לפורט 80 או 443 אינה הופכת את הבתים האלה ל-SOCKS.
הגדירו את ממשק ה-SOCKS של הדפדפן, למשל הגדרות ה-SOCKS של Firefox, או הגדרת פרוקסי ייעודית ליישום, כך שיבצע את לחיצת היד ויבקש מהפרוקסי להתחבר הלאה. קובץ PAC יכול לבחור מסלול פרוקסי נתמך עבור יישומים שמשתמשים בו. זו עדיין הגדרת פרוקסי נפרדת, לא תכונה של רשומת A או AAAA.
HTTPS מוסיף מכשול נוסף לרעיון של DNS בלבד. הדפדפן ממשיך לצפות לזהות האתר שבכתובת. תעודה עבור מארח הפרוקסי אינה יכולה למלא ציפייה זו רק משום ש-DNS שלח את החיבור לשם.
יירוט רשת שקוף הוא תכנון אחר הכולל ניתוב ותוכנת יירוט תואמת. לא ניתן להשיגו בהחזרת כתובת של שרת SOCKS מ-DNS.