תהליך עבודה שעדיין משתמש ב-CLI הישן של gsutil יכול להגדיר את הפרוקסי שלו בסעיף [Boto] של תצורת boto:

[Boto]
proxy = proxy.example.net
proxy_port = 8080
proxy_type = http

שדה המארח מכיל את שם המארח, ואילו לפורט ולפרוטוקול יש שדות משלהם. זהו פורמט התצורה המתועד של gsutil, ולא URI פרוקסי מלא שנכתב בשדה המארח. לבדיקה מורשית של שירות ציבורי, כתובת HTTP מרשימת שרתי פרוקסי HTTP יכולה למלא את שדות נקודת הקצה רק כאשר אף אחד מקובצי BOTO_PATH שנטענו אינו מספק proxy_user או proxy_pass.

התצורה יכולה לשכון בקובץ ה-.boto הקיים של המשתמש. עבור פרופיל פריסה משותף, gsutil תומך גם ב-BOTO_PATH, שמפרט את הקבצים שיש לטעון לפי סדר. במערכת Unix, דוגמה היא:

export BOTO_PATH=/etc/team/gsutil-proxy.cfg:$HOME/.boto

הקובץ הראשון יכול להחזיק בברירות מחדל של ניתוב לכל הצוות, ואילו הקובץ הקיים של המשתמש שומר על התצורה האישית. ב-Windows השתמשו בנקודה-פסיק כמפריד נתיבים.

השדות המתועדים כוללים גם proxy_user, proxy_pass ו-proxy_rdns עבור תצורות הפרוקסי הרלוונטיות. הגדירו את הפרופיל לחשבון שמריץ את משימת ה-gsutil, ושמרו על סדר הקבצים בכוונה כאשר יותר מקובץ אחד מגדיר את אותה אפשרות.

מאמרים קשורים