עבור נקודת קצה פנימית של WinRM שעוברת בטעות דרך ה-proxy לאינטרנט של הבקר, הציבו את הערכים האלה במשתני המארח או הקבוצה המתאימים לצד הגדרות החיבור הקיימות:

ansible_winrm_proxy: null
ansible_winrm_server_cert_validation: validate

הצורה הזו חלה על Ansible-core 2.19 עם pywinrm 0.5.0. התוסף מעביר את תוספי ansible_winrm_* הנתמכים אל pywinrm; ‏YAML null הופך ל-Python None.

‏pywinrm 0.5.0 מגדיר את proxy=None כהשבתת ניתוב דרך proxy ומספק תו כללי no_proxy להפעלה, תוך שמירה על שאר תצורת הסביבה וה-TLS הרגילה. אין צורך לערוך את transport.py המותקן.

לשימוש ישיר ב-pywinrm, העבירו proxy=None אל Protocol. בגרסה הזו כתובת proxy מפורשת בוחרת את המתווך הזה, ואילו השמטת האפשרות שומרת על ההתנהגות הישנה המבוססת על הסביבה.

התאימו את צורת המלאי ל-API של התוסף: דור שמציג אפשרות proxy עם טיפוס יכול לתעד סימן מחרוזתי במקום ממשק ה-extras/null הזה. הבקר עדיין זקוק לגישה ברשת למארח Windows, וכשל אמון ב-HTTPS דורש תצורת CA מתאימה. יש להשאיר את server_cert_validation: validate בתוקף.

מאמרים קשורים