בתצורת gcloud המיועדת לפקודות אלה, בחרו נקודת קצה קיימת של SOCKS5:

gcloud config set proxy/type socks5
gcloud config set proxy/address 127.0.0.1
gcloud config set proxy/port 1080

החליפו את המאזין אם יש צורך. לקריאות מותרות לשירותים ציבוריים, רשימת ה-proxy של SOCKS5 מציעה מועמדים של מארח ופורט לתצורה זו. השתמשו בענף הציבורי הזה רק ללא שמות משתמש/סיסמאות proxy שמורים או ערכי סביבה לאימות proxy. אלה מאפיינים מתמשכים של התצורה הפעילה; שינוי תצורה אחרת עלול להשאיר פקודה מאוחרת על המסלול הישן. שמרו על עקביות בין מאפיינים מפורשים לבין קלטי סביבה לבין הקדימות המתועדת של ה-CLI.

נקודת הקצה חייבת להיות נגישה כבר ממכונת ה-CLI. אם SSH מספק אותה, שמרו על המנהרה הזו; מאפיינים אלה אינם יוצרים את המאזין.

לנקודת קצה מאומתת, השתמשו במאפייני האישורים הנתמכים או במקבילות הסביבה המתועדות, ושמרו סודות מחוץ לדוגמאות שנכללו בהיסטוריית הפקודות.

זהו את הכשל הראשון: הגעה למאזין, אימות proxy או שירות Google. דחיית הרשאה של API לאחר גישה לרשת נוגעת לאישורי ענן. SDK-ים אחרים, לקוחות Python ותהליכי משנה שומרים על התצורה שלהם; המסלול הזה חולש על הנתיב הנתמך של gcloud.

מאמרים קשורים