עבור פרוקסי HTTP רגיל, ספק את סביבת האתחול המשותפת המתועדת לפני יצירת הלקוח:

HTTPS_PROXY='http://proxy.example:8080' python app.py

שמור על פרטי הכניסה הרגילים של מפתח API וענן. מאזין ה-HTTP יכול לשאת יעדי HTTPS.

עבור נתיב HTTPX SOCKS המתועד, כשהתמיכה קיימת, הגדר את שתי קבוצות האפשרויות:

from google import genai
from google.genai import types

options = types.HttpOptions(
    client_args={'proxy': 'socks5://proxy.example:1080'},
    async_client_args={'proxy': 'socks5://proxy.example:1080'},
)
client = genai.Client(api_key=api_key, http_options=options)

כאשר נתיב HTTPX SOCKS זה רשאי להשתמש במתווך ציבורי, רשימת פרוקסי SOCKS5 מציעה מועמדים לשתי כתובות ה-URL של הפרוקסי. החזק את הלקוח וסגור אותו לאורך עומס העבודה שלו. client_args לבדו אינו בוחר את הנתיב האסינכרוני.

ה-backend האופציונלי aiohttp יכול לטפל בקריאות אסינכרוניות במקום. פרוטוקולי הפרוקסי ופרמטרי הבקשה שלו שונים; השתמש בבחירה הנתמכת ב-SDK המותקן של תעבורה אסינכרונית או לקוח HTTPX תואם, במקום להניח שאפשרויות HTTPX מגדירות את aiohttp.

תייג את הפעולה שנכשלה לפי סינכרוני/אסינכרוני, backend ופרוטוקול פרוקסי. הצלחה בנתיב אחד מוכיחה רק את אותו נתיב.

מאמרים קשורים