הוספתם פרוקסי ל-docker.service, הפעלתם אותו מחדש, והמשיכה הבאה התנהגה בדיוק כמו קודם. במכונה שיש בה גם התקנת apt וגם התקנת snap, בדקו אם זה הדמון שה-CLI שלכם משתמש בו.

יש שלוש זהויות נפרדות להתאמה: קובץ ההרצה של ה-CLI, נקודת הקצה שנבחרה, ותהליך השרת שמאחורי נקודת הקצה הזו. מציאת פקודת docker אחת ב-PATH פותרת רק את הראשונה.

docker context show
docker context inspect

הקשרים של Docker מתארים נקודות קצה. DOCKER_HOST, DOCKER_CONTEXT ובחירות נקודת קצה בשורת הפקודה יכולים לעקוף את ברירת המחדל הנראית, לכן בדקו גם את הסביבה ואת הקריאה.

לאחר מכן קשרו את הסוקט או הכתובת המרוחקת שנבחרו לדמון בפועל ולקונפיגורציית השירות שלו. שתי התקנות יכולות להיות עם יחידות, נתיבי קונפיגורציה ואחסון שונים. הקשר מרוחק יכול להצביע לגמרי מחוץ למכונה.

החילו את הפרוקסי דרך הממשק ששייך לאותו דמון. הגדרות הדמון המתועדות של Docker וסביבת האתחול שלו אינן שידור לכל התקנת Docker במארח.

בצעו את הזיהוי הזה לפני הסרת חבילה כדי "לסדר דברים". דמון שנראה לא בשימוש עשוי להחזיק מכולות או אימג'ים שהמופע השני אינו מנהל. תיקון הפרוקסי המיידי הוא לקבוע את השרת שנבחר במכוון; ההחלטה איזו התקנה להשאיר היא שינוי תחזוקה נפרד.

מאמרים קשורים