להכניס את ה-proxy של Remmina אל ה-sandbox של Flatpak

export בטרמינל יכול להיות תקין לחלוטין ובכל זאת להיעדר מהתהליך של Remmina שהפעלת משולחן העבודה. בהתקנת Flatpak, בדוק את ה-environment override של היישום עצמו.

Flatpak מספק משטח תצורה לכל משתמש ולכל יישום. דוגמה ל-endpoint של proxy HTTP:

flatpak override --user --env=https_proxy=http://proxy.example:8080 org.remmina.Remmina

השתמש במזהה האמיתי של היישום המותקן ובפרוטוקול שה-endpoint תומך בו. שם המשתנה מתאר את ההגדרה שהספרייה של הרשת צורכת; הוא אינו דורש שהערך יתחיל ב-https://.

המימוש של proxy ב-FreeRDP קורא את https_proxy ואת HTTPS_PROXY כאשר עדיין לא נבחר סוג proxy מפורש. build של Remmina וסוג החיבור חייבים להשתמש בפועל בנתיב הזה. פרופילי SSH, VNC ו-RDP אינם שלושה צרכנים הניתנים להחלפה.

סגור לגמרי את היישום הקיים לפני הפעלתו עם ה-override החדש. שמירת override אינה כותבת מחדש תהליך שכבר פועל בתוך ה-sandbox.

כדי להסיר בדיוק את ה-override הזה, Flatpak תומך גם ב:

flatpak override --user --unset-env=https_proxy org.remmina.Remmina

הרחק אישורים מפלט פקודות משותף. override של יישום הוא תצורה, לא כספת סיסמאות. אם TCP מגיע ל-proxy אבל חיבור שולחן העבודה עדיין נכשל, שמור את הפרופיל, התעבורה ותגובת ה-proxy שנבחרו; שינוי של עוד exports ב-host shell לא יכול לתקן כשל פרוטוקול או הרשאה בתוך אותו חיבור.