תנו לכל עובד HtmlUnit פרוקסי יציב

job A → WebClient A → proxy A → destination
job B → WebClient B → proxy B → destination

הקצו HtmlUnit WebClient מוגדר לכל זהות גלישה בו-זמנית. ה-WebClientOptions שלו מחזיק את ה-ProxyConfig; התייחסו למסלול כקבוע כל עוד המשימה רצה. תור משימות משותף אינו מחייב דפדפן משתנה משותף אחד. לבדיקות מותרות של דפים ציבוריים עם HTTP ProxyConfig, בחרו נקודות קצה מועמדות מרשימת פרוקסי ה-HTTP לפני הקצאתן לעובדים.

שמרו את הדף, הטעינות הבאות ומצב ההפעלה אצל אותו לקוח. שינוי אפשרויות פרוקסי אינו יכול להעביר חיבורים שכבר נוצרו. לקוחות נפרדים יוצרים גם מצב דפדפן נפרד, לכן תכננו כל התחברות משותפת מיועדת במקום להניח שרק הניתוב קובע זהות. אימות פרוקסי משתמש בממשק של גרסת HtmlUnit המותקנת ונשאר נפרד מהתחברות לאתר.

הגדירו השלמה לפני החזרת דפדפן למאגר. התגובה ברמה העליונה יכולה להגיע בזמן שסקריפטים או בקשות רקע נמשכים. סיימו או בטלו את העבודה הזו, נקו מצב שהזהות הבאה לא אמורה לרשת, והוציאו את הלקוח משימוש אם לא ניתן לקבוע את הגבול הזה באופן אמין.

הגבילו את מספר הלקוחות הפעילים וסגרו WebClients שהושלמו. דפדפן מנתח ועשוי להריץ סקריפטים, מה שעולה יותר מהעברה פשוטה. למשימה שזקוקה רק ל-HTML המוחזר, לקוח HTTP קטן יותר יכול לתמוך ביותר בקשות בו-זמניות באותו תקציב משאבים.