רישום סוכן Azure Pipelines עם קלט ה-proxy שלו

ספקו את כתובת ה-proxy ואת החשבון בעת הגדרת הסוכן, ולאחר מכן טפלו בנפרד בבקשות של משימות, כלים חיצוניים ומכולות.

./config.sh --proxyurl http://proxy.example:8080 \
  --proxyusername PROXY_USER \
  --proxypassword PROXY_PASSWORD

הוסיפו את הפרמטרים האלה לקלטי הרישום הרגילים של ההתקנה. השתמשו ב-config.cmd ב-Windows והשיגו ערכי חשבון אמיתיים דרך ניהול פרטי הכניסה של הפריסה.

ה-proxy שנרשם מכסה את התקשורת עם Azure DevOps ואת פעולות המקור והארטיפקט המובנות. משימות מקבלות את פרטי ה-proxy דרך ספריית המשימות ועליהן להחיל אותם על לקוחות ה-HTTP שלהן.

curl, dotnet או Maven חיצוניים זקוקים לקלט נתמך משלהם. גם משימות מכולה זקוקות לנקודת קצה נגישה מהרשת שלהן; ה-loopback של סוכן המארח משמעו מיקום אחר שם. משיכות תמונה מוקדמות יותר הן בקשה של סביבת ההרצה של המכולה.

עבור proxy שמקבל נפילה ל-Basic כאשר ההגדרה מקבלת 407, הדגל המתועד --usebasicauthforproxy בוחר בנתיב הזה; הוא אינו יכול להוסיף מנגנון שה-proxy אינו תומך בו.

בסקריפט של קבוצת פריסה שנוצר, הוסיפו את הקלטים לקריאת config.cmd שלו תוך שמירה על ארגומנטים של ארגון וקבוצה. שינוי WebRequest.DefaultWebProxy ב-PowerShell האב אינו תצורת הסוכן של הבן.

מאמרים קשורים