ההנחיה המוכרת של Windows Security היא ממשק משתמש, לא פונקציה כללית „להתחבר עם היישום הזה ל-proxy“.

פונקציות CredUI יכולות לאסוף פרטי אישורים מהמשתמש. לקוח הרשת שלך עדיין חייב לפרש את אתגר ה-proxy ולספק את החשבון באמצעות מנגנון שהוא תומך בו.

ב-WinHTTP, טיפול באימות שייך לזרימת הבקשה ול-API המתועדים שלה. אתגר 407 שונה מה-401 של שרת מקור, גם אם היישום מציג הנחיה דומה לשניהם.

קבע לאיזה proxy מתייחסת ההנחיה, טפל בביטול, והגבל את האישור המוחזר למטרה זו. לעולם אל תעתיק קוד לדוגמה שרושם את הסיסמה לאחר פריסת מאגר האימות. הדגמה שתיבת הדו-שיח החזירה טקסט אינה סיבה להדפיס את הטקסט הזה.

אימות משולב עשוי לכלול ייצוג אישורים אחר וזהות תהליך אחרת. אל תניח שכל שיטה מסתכמת בהכנסת שם משתמש וסיסמה לכתובת URL של proxy.

הגבול השימושי ברור: ההנחיה משיגה קלט משתמש, ה-API של הרשת מבצע את חילופי האימות, וה-proxy מחליט אם לקבל אותו.

מאמרים קשורים