Azure Pipelines: הגדרת סביבת ה-proxy של NuGet Restore

ספקו לתהליך ה-restore את http_proxy ואת no_proxy גם כאשר NuGetAuthenticate כבר הגדיר את פרטי הכניסה של ה-feeds.

NuGetAuthenticate מגדיר אימות מול feeds של חבילות. משימת אימות מוצלחת אינה מגדירה את ה-proxy היוצא עבור dotnet, nuget.exe או MSBuild.

אם הגדרת פרטי הכניסה מצליחה וה-restore הבא זקוק ל-proxy של HTTP, ספקו את הסביבה של אותו תהליך. לדוגמה:

- task: NuGetAuthenticate@1

- script: dotnet restore
  env:
    http_proxy: $(proxyUrl)
    no_proxy: packages.corp.example,localhost,127.0.0.1

proxyUrl הוא משתנה pipeline קיים שמכיל את כתובת ה-URL המלאה הרצויה של ה-proxy. התאימו את רשימת העקיפה למדיניות הניתוב בפועל של ה-feeds. עבור feeds ציבוריים המותרים דרך מתווך ציבורי, רשימת ה-proxies של HTTP מספקת מועמדים ל-proxyUrl ללא חשבון; השאירו את העקיפות של feeds פרטיים במקומן. קטע זה מניח שמקורות החבילות של הפרויקט כבר מוגדרים.

ב-Linux וב-macOS שמות הסביבה המתועדים הם באותיות קטנות. משתנה pipeline בשם http_proxy יכול להפוך לאותיות גדולות כשהוא מיוצא אוטומטית. מיפוי מפורש של env שומר על המפתח שהכלי זקוק לו.

עבור agent באחסון עצמי, אפשרות נוספת היא להגדיר את הערכים האלה בסביבה של תהליך ה-agent ולהפעיל מחדש את ה-agent לאחר השינוי. הסביבה של מסוף אחר אינה מעדכנת שירות שכבר פועל.

NuGet תומך גם ברשומות proxy בתצורה שלו. החזיקו אותן בנפרד מפרטי הכניסה של מקורות החבילות, ובדקו את היקף התצורה האפקטיבי כאשר restore פועל תחת חשבון אחר.

חבילה משוחזרת עשויה לדרוש יותר מכתובת ה-URL הראשונה של ה-feed. אם הורדת חבילה מאוחרת או מארח אימות נכשלים, השתמשו בשם המארח האמיתי הזה בעת הערכת מדיניות ה-proxy והעקיפה.

מאמרים קשורים