היישום שלכם מתחבר לפרוקסי במחשב שלו עצמו. לאחר מכן העוזר הזה מאמת את עצמו מול פרוקסי החברה. אין הכרח שהיישום עצמו יבצע את חילופי האימות של החברה.

application → local helper → company proxy → destination

לעוזר כמו CNTLM יש תצורת חשבון ופרוקסי במעלה הזרם. למאזין המקומי שלו יש גבול נגישות וגישה נפרד. סיסמת דפדפן שהוזנה מול נקודת קצה אחרת אינה מגדירה אף אחד משניהם אוטומטית.

זהו את השלב שנכשל

תחילה ודאו שהיישום בחר במאזין ובפרוטוקול האמיתיים של העוזר. שגיאה לפני ההגעה לאותו מאזין אינה כשל NTLM. לאחר מכן בדקו אם העוזר הגיע להורה המוגדר ואם ההורה קיבל את זהותו.

קוד 407 החוזר במסלול הזה דורש ייחוס. קשרו את העסקה המקומית לאבחון המסונן של העוזר במקום להניח שהסטטוס הגלוי מזהה את החשבון שהיישום שלכם אמור לשלוח.

דוגמאות ישנות מוסיפות לעתים כותרת keep-alive ומדווחות על הצלחה. התמדה של החיבור יכולה להיות חשובה באימות מכוון חיבור, אך התצפית הזו אינה מוכיחה שכל התקנת עוזר כושלת זקוקה לאותה כותרת. בחירת נקודת הקצה, השיטה הנתמכת, החשבון ואורך חיי החיבור נשארים קלטים נפרדים.

המאזין הוא שירות אמיתי

Loopback מרחיק מאזין מהרשת הסובבת; הוא אינו מבחין בין כל התהליכים או המשתמשים במחשב ההוא. שער או כריכה רחבה יותר משנים את קבוצת הקוראים שיכולים להשתמש בזהות מעלה הזרם של העוזר. עשו את השינוי הזה במכוון.

השתמשו בהסדר עוזר מאושר כאשר היישום אינו יכול לבצע את הסכמה הנדרשת. התוצאה השימושית היא מסלול ידוע עם בעלות חשבון ידועה, ולא שירות נוסף בלתי מוסבר שבמקרה גורם להורדה אחת לעבוד.

מאמרים קשורים