עקיפת פרוקסי של Mercurial: מדוע http_proxy.no עלול להתעלם

פרוקסי של Mercurial יכול להישאר ברירת המחדל עבור מאגרים חיצוניים בעוד מארחים פנימיים עוברים ישירות. עבור מסלול HTTP ציבורי, בחרו את המארח והפורט מרשימת פרוקסי HTTP עבור נקודת הקצה המוגדרת כברירת מחדל:

[http_proxy]
host = proxy.example:8080
no = hg.internal.example,localhost
always = false

הערך no הוא רשימת שמות מארחים מופרדת בפסיקים. Mercurial מתעד ש-always=true כופה שימוש בפרוקסי אפילו עבור localhost ועבור רשומות באותה רשימה. לכן הוספת מארח ל-no תוך שמירה על עקיפה זו עלולה להשאיר את המסלול שלו ללא שינוי.

עבור הפעלה אחת, עקפו את הערכים הרלוונטיים בלי לשכתב את התצורה:

hg --config http_proxy.always=false    --config http_proxy.no=hg.internal.example incoming

הנתיב המוגדר כברירת מחדל של המאגר חייב באמת לציין את אותו מארח. הדוגמה הזו מחליפה את הערך no עבור הפקודה; כללו רשומות נדרשות אחרות אם גם אותה הפעלה זקוקה להן.

השתמשו ב-hg config --source כדי לאתר את ההגדרות האפקטיביות כאשר תצורת המשתמש, המאגר והמערכת חלוקות. הסירו סיסמאות לפני שיתוף הפלט הזה.

הבקרות האלה חלות על גישה למאגרים דרך האינטרנט. מאגר ssh:// משתמש בתעבורה אחרת. ניתוב HTTP ישיר עדיין זקוק לנתיב רשת ולפרטי ההזדהות של המאגר עצמו.